אתמול בשיחה עם חשב בחברה ציבורית הוא אמר לי במפורש:
“ביני לבינך – אם אני מיישם את האוטומציה שאתה מציע, אני כורת את הענף שאני יושב עליו.”
זאת נקודה חשובה: כשאנחנו מדברים על אוטומציה של דוחות, לא תמיד קל לראות את התמונה הרחבה.
מייד לאחר מכן הוא הוסיף (כדי להרגיע את עצמו):
“לי יש ניסיון ואני עושה דברים מעבר לזה – אז אולי זה לא יכרות לי את הענף ממש…”
כששמעתי את התשובה שלו זה גרם לי לחשוב לרגע על החששות שהתקדמות טכנולוגית מעלה אצל רובנו.
הדאגה מובנת לגמרי – שינוי גורר חשש בלתי נמנע.
אבל מה אם נשאל את השאלה אחרת:
מה יקרה אם אתם מפנים את הזמן מלהעתיק ולהדביק…
כדי לחקור סטיות חשובות באמת?
כדי להציע תובנות שמובילות להסכמים טובים יותר?
כדי לבנות תרחישי תחזיות שנותנים תמונת עתיד אמיתית להנהלה?
אוטומציה לא מחליפה חשב מיומן – היא משחררת אותו מדרכי עבודה מיושנות, ומאפשרת:
עבודה אנליטית עם ערך גבוה יותר
התמקצעות בייעוץ פנימי וחיצוני
פיתוח תהליכים שיבנו את העתיד של הארגון
